לטובת הגולשים העלנו את הקריטריונים הסופיים המלאים לפיצוי נפגעי ההקפאה, כפי שפורסמו על ידי משרד הביטחון ומשרד האוצר.

את הטפסים הרלוונטיים ניתן להוריד מכאן.

משרד הביטחון פרסם ביום חמישי בערב את הקריטריונים הסופיים לפיצוי נפגעי הקפאת הבניה ביהודה ושומרון. הקריטריונים פורסמו בעבר באופן בלתי מחייב, והגרסה שפורסמה עתה כוללת מספר שינויים. הבולט מבין השינויים שהוכנסו הוא ביטול הסעיף הקובע שכל מי שקיבל אישור בניה בחודש שלפני ההכרזה על ההקפאה – יהיה מחוייב להגיש בקשת פיצויים דרך המסלול האדום, המורכב והמסורבל.
השינויים הוכנסו בזכות משא ומתן עיקש של יוזמי חוק הפיצויים לנפגעי ההקפאה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) וח"כ דני דנון (הליכוד).
לפי הקריטריונים שפורסמו, יפעלו מספר מסלולי פיצוי עיקריים. "המסלול הירוק": מסלול מהיר בו יפוצו אזרחים שקנו דירה שהוקפאה ומעוניינים לקבל החזר על שכר הדירה העודף שהם נאלצים לשלם בעקבות ההקפאה. שכר הדירה שישולם יהיה במחיר שכירת דירה באזור בו נבנית הדירה - ולא במחיר השכירות של האזרח בפועל. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהגשת הטפסים.
"המסלול האדום": מסלול לרוכשי דירות ששוכרים דירות בעלות גבוה מזו המוחזרת במסלול הירוק. התשלום יינתן בתוך 90 יום ובכפוף להחלטת ועדת הפיצויים.
"המסלול לקבלנים ובעלי עסקים": כאן יינתנו פיצויים על הוצאות מימון לפרויקטים שהוקפאו ויכללו בעיקר החזרים בעקבות ריבית, וכן הוצאות על כוח אדם שגויס ולא ניתן לפטרו. כמו כן יינתן פיצוי לבעלי עסק שהשקיעו בחנות או מפעל שבנייתן הוקפאה.
גם הרשויות המקומיות יקבלו פיצוי על הנזק שנגרם להם, אולם זאת במסגרת תקנה נפרדת.
עם פרסום הקריטיונים, אמר ח"כ אריאל כי "צר לי כי לקח לאוצר כל כך הרבה זמן כדי להעניק לתושבים את מה שדרשנו מתחילה. אני קורא לכל התושבים ביו"ש שנפגעו מההקפאה להגיש את הקריטריונים בהקדם ולא לחכות לרגע האחרון.".

מליאת הכנסת העבירה אתמול בלילה את "חוק הרעיה", הבא להעניק הגנה לרועי הצאן מפני גניבות ונזקים חקלאיים בשתי הצבעות שונות. הצעת החוק הפרטית בנושא, שיזם ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), עברה בקריאה טרומית, ומיד לאחריה – הצעת החוק הממשלתית עברה בקריאה ראשונה. החוק מחמיר את הענישה על גניבות צאן ובקר ופגיעה בציוד חקלאי, וכן מסדיר סכסוכים על שטחי מרעה ונותן כלים אפקטיביים לאכיפת החוק בידי פקחי משרד החקלאות.

נפל לפני שנתיים אך עבר כעת
הצעת החוק של ח"כ אריאל כבר הוכנה בכנסת הקודמת וזכתה לברכתם ותמיכתם של נציגי מגדלי הבקר ואנשי הסיירת הירוקה, אך הופלה בקריאה הראשונה מאחר והקואליציה טענה כי טרם השלימה הצעת חוק ממשלתית בעניין. רק עתה, שנתיים מאוחר יותר ותחת ממשלה חדשה, הושלמה הכנת הצעת החוק הממשלתית.
לאחר הסכמה בין ח"כ אריאל, שמפלגתו באופוזיציה, ושר החקלאות שלום שמחון (העבודה) לערוך את הדיונים על החוק תוך שיתוף פעולה, הועלה החוק להצבעה. השר שמחון ציין לשבח את התמדתו של ח"כ אריאל בקידום החוק, למרות שכבר הופל בעבר. יש לציין כי הצעת החוק הממשלתית דומה לזו שהציע אריאל, אך אינה זהה לה, והדיון בחוק יעבור עכשיו לדיון בועדות הכנסת ושם אמורים ללבן את ההבדלים ולהחליט על הנוסח הסופי.

המצב כיום – חוסר בפיקוח אפקטיבי
בשנותיה הראשונות של המדינה, תוקן חוק להגנת הצומח שמטרתו הייתה לאפשר נטיעת יערות ושימורם אך במהלך השנים התברר כי חוסר פיקוח ואי מתן כלי אכיפה לגופים הממונים (כדוגמת הסיירת הירוקה), אפשרו לעבריינים להזיק לשטחים הפתוחים ולשטחים חקלאים ואפשרו השתלטות זמנית וקבועה של עברייני בניה ושודדי קרקעות על שטחי מרעה.
בעיה נוספת איתה נאלצו להתמודד הרשויות היא התגברות תופעת גניבות בקר, בעיקר מהבוקרים בצפון. בוקרי הצפון מצאו עצמם, לא פעם, מול מכלאות ריקות, ומול משטרה שלא יכולה להועיל. העובדה כי פקודת הרועים מצריכה רישיון רק במקרים מסוימים, מקשה על המשטרה לזהות את הבקר הגנוב.
"חבל שהממשלה השתהתה עם הכנת הצעתה עד עכשיו, כשהחקלאים הם אלו ששילמו את מחיר הדחייה במאבק יומיומי חסר שיניים מול פולשים. אני מקווה שעתה, עם העברת החוק, הוא יקודם במהירות לקראת השלמה בתחילת מושב החורף." אמר אריאל.

חברי הכנסת מסיעת האיחוד הלאומי אורי אריאל, יעקב כץ (כצל′ה) ומיכאל בן ארי, ערכו סיור בדרום הארץ כדי לבחון מקרוב את האתגרים מולם עומדים תושבי הדרום.

במהלך הסיור נפגשו חברי הסיעה עם ראש עיריית ערד טלי פלוסקוב, שנבחרה לאחרונה, ועם נציגי הגרעין התורני וקהילת חב"ד במקום, כדי לבחון דרכים בהן הסיעה תירתם לשיפור מצב העיר.

בפגישה ציינה ראש העיר כי ערד סובלת מבעיה דמוגרפית כפולה שהולכת ומחמירה: ראשית, האוכלוסייה בעיר הולכת ומזדקנת ואין כמעט זוגות צעירים המגיעים אליה. שנית, היחס בין היהודים ללא יהודים (ערבים, סודנים ובדואים) מחמיר בהתמדה, כשאלו האחרונים מתיישבים ביותר ויותר מקומות בעיר, ברשות ולא ברשות.

במהלך הפגישה צוין, כי ישנו דמיון בין המצב המתואר בערד למצב הקיים בנצרת עילית - הן מבחינת ההשתלטות הערבית והן מבחינת הזדקנות האוכלוסייה. חברי הסיעה העוסקים בימים אלו באינטנסיביות במאבק הדמוגרפי בעיר נצרת עילית ציינו כי הם מוכנים לתרום מניסיונם כדי לעודד הגעתה של אוכלוסיה יהודית צעירה גם לערד.

לאחר מכן יצאו הח"כים לסיור במספר אתרי התחדשות התיישבותית בנגב, בהדרכתו של רוני פלמר, מנכ"ל "אור משימות לאומיות", הפועלת ליישוב הנגב. הח"כים ביקרו באתר כסיף, בו עומדת לקום עיר חרדית בנגב ובחירן, יישוב עתידי שמתוכנן לאכלס כ-2,000 משפחות ולהוות חיץ בין גדר ההפרדה לכפר חורה. הסיור נחתם בסנסנה, ישוב קהילתי דתי, הנמצא על התפר הגיאוגרפי שבין צפון הנגב ודרום הר חברון, שהוקם לפני פחות מעשור, ופיתוחו הוקפא בידי הממשלה.

בסיום הסיור אמרו חברי הכנסת, כי יש לגבש בהקדם תוכנית עבודה למשיכת זוגות צעירים ואוכלוסיות חזקות לעיר ערד ולסביבתה, תוך מתן תמריצים ושיפור התשתיות, והם יירתמו לעזור לדרום בחקיקה ובעבודה מול משרדי הממשלה.

חברי הסיעה גם הביעו דאגה ממצבה של סנסנה, שתוכננה כישוב לבעלי הכנסה גבוהה ללא קשר לנטייה פוליטית, אך בפועל, בשל מיקומו ממזרח לקו הירוק, בנייתו הוקפאה. ח"כ אורי אריאל ציין כי "יש לפעול כדי להשאיר תושבים שבאו לסנסנה בגלל איכות החיים, כי אם הם יעזבו הדבר יקרין באופן שלילי על כל אזור צפון הנגב".

בעוד שבועיים ינסו פעילי ימין לפנות בכוחות עצמם בית כנסת עתיק בסילוואן המאוכלס בידי ערבים, כפי שלטענתם מתיר להם צו בית משפט. זאת אם המשטרה לא תפנה את הפלסטינים עד אז. כך אמר היום (רביעי) ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) במסגרת הצגת שאילתא במליאת הכנסת בנושא "אפליית יהודים במזרח ירושלים".

אריאל שאל בדיון את השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ′ מדוע המשטרה הודיעה כי בכוונתה לסייע לעיריית ירושלים לפנות את בית יהונתן שסמוך לבית הכנסת העתיק מתושביו היהודים, ואילו בנוגע לפינוי בית הכנסת העתיק מיושביו הערבים – ישנה "גרירת רגליים" של המשטרה. לדבריו, לגבי שני המקומות הוצא צו בית משפט המורה לפנותם.

אהרונוביץ השיב לאריאל כי, "משטרת ישראל מגישה סיוע במימוש הליכי הוצאה לפועל של פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט המוסמכים. על פי רוב, הסיוע מוגש במועד שנקבע על ידי ההוצאה לפועל, אולם במקרים מיוחדים בהם ביצוע הצו מצריך רגישות מיוחדת או כאשר העיתוי שנקבע לפינוי מעורר קושי מבצעי, נדרש לשנות את מועד ביצוע ההליך ולעתים אף לאפשר ביצועו באופן גמיש בטווח זמנים מסוים".

בתגובה לדברים, הבהיר ח"כ אריאל כי אם בשבועיים הקרובים המשטרה לא תממש את הצו, "ברצוננו לעשות פינוי עצמי ב-4 ביולי ונביא את זה לידי החזרת הנכס לבעליו. מגיע לבעלי הנכס שזה יהיה שלהם".

יו"ר שדולת ירושלים תוקף בחריפות את תוכנית ברקת להכשרת מבנים במזרח העיר

יו"ר שדולת ירושלים, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), אמר היום במענה לאישורה של תוכנית ברקת להכשרת בתים של ערביי מזרח העיר, כי אסור לתת יד לאישור גורף להכשרה של 75% מהבתים בגן המלך, שנבנו באופן לא חוקי.

"לא יתכן שמצד אחד הממשלה מתעקשת על הריסת בית יהונתן, כשמאידך העירייה מכשירה בניה לא חוקית בעיר דוד, בלב שטחו של גן לאומי. במילים פשוטות – תוכנית ברקת להכשרת הבניה היא פרס לפורעי החוק הערביים ממזרח העיר", הדגיש אריאל

לאור הסרת המצור על עזה, מן הראוי להזכיר מאמר שפרסם לאחרונה אורי באתר ערוץ 7:

משל מפורסם, שנדמה שנכתב במיוחד על ההנהגה הישראלית בימים אלו, מופיע במכילתא על פרשת בשלח: אחד שאמר לעבדו: "צא והבא לי דג מן השוק". יצא והביא לו מן השוק דג מבאיש (מקולקל). אמר לו (האדון): "בגזירה! או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה". אמר העבד "הריני אוכל". התחיל לאכול. לא הספיק לגמור עד שאמר "הריני לוקה". לקה ששים. לא הספיק לגמור עד שאמר "הריני נותן מאה מנה". נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה.
נראה שממש כמו המצרים ביציאת מצריים, שהיו הנמשל של הסיפור דלעייל, גם ממשלת ישראל של ימינו אנו מעדיפה ללקות, לשלם ובסופו של דבר – גם לשחרר.
ראשית – מכת המנע. לא היה מדובר בהפתעה. המשט הרי תוכנן כבר זמן רב ולכן היה אפשר לדאוג להטביע את הספינה המרכזית בקלות. ישראל עשתה את זה בעבר, אם במשט של שנת 88′, שבו כזכור טובעה הספינה "סול פרין" בעודה בנמל לימסול, ואם בתקיפת הכור בסוריה לפני כשלוש שנים. סיום המשט ללא אף תמונה של חייל מתעמת עם פעיל שלום – מה עוד אפשר לבקש?
שנית – שליחת הלוחמים עם רובי פיינטבול רק כדי לראות אותם מוכים כמעט למוות היא צביעות, תרתי משמע. בפראפרזה על המשפט האנגלי "לא מביאים סכין לקרב אקדחים", מתכנני המבצע היו צריכים לדעת שלא מביאים רובי צעצוע לקרב סכינים. יותר מכך, הנוהל הנלוז שבו צריך לחכות שמישהו ימות או יפצע אנושות, כדי שהחיילים יוכלו להגן על עצמם בעזרת אקדחיהם, הוא הוכחה שיש אנשים שעדיין חיים בעולם מדומה משלהם. למרות כל מה שלמדנו מהעבר, אהוד ברק לא מתבייש לשלוח גם היום את חיילי צה"ל אל מותם רק בשם הומניות צבועה. הרי לא יעלה על הדעת שהממשלה לא ידעה על כוונות המחבלים שהיו על הספינה, אלא שמה שעמד במחשבתם היה קודם כל התמונות של נשק חי מול "מפגיני שלום", ורק אחר-כך חיי חיילינו.
שלישית – שחרור המחבלים ואולי אף הכנסת גורם בינלאומי שיפקח על הספינות לעזה. אחרי שעשו בחיילינו לינץ′, שילמנו הון עתק על ההשתלטות והטיפול בנוסעי הספינה ו"זכינו" בגינוי בין-לאומי – לממשלה זה לא מספיק: מבצעי הלינץ′, שפצעו חיילים עד לסכנת חיים, שוחררו ללא שהועמדו לדין. ויש עכשיו אפילו דיבורים על פיקוח בינלאומי על הספינות לעזה, שזה מילים מכובסות לים פתוח להברחות. לעומת זה, אפילו העבד מהמשל היה מרגיש בר מזל...
כל הדברים לעיל לא הפריעו לברק לומר לחיילים "תודה" למחרת האירוע. ואני עומד ולא מאמין: השר ברק, במקום להתנצל בפני החיילים על שסיכן לחינם את חייהם ולבסוף גם שילח לחופשי את תוקפיהם, בא ואומר להם תודה?! תודה על מה, אדוני שר הביטחון? על זה שחטפו בגללך מכות רצח? נדמה לי שהגיע הזמן ששר הביטחון ילמד לגלגל מילה חדשה: "סליחה".

יו"ר שדולת מפוני גוש קטיף בכנסת טוען – הדו"ח מתווה כיוון נכון, אבל חייבים לפעול כדי שראש הממשלה יאמץ אותו

לאחר עיון בעיקרי דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לטיפול במפוני גוש קטיף, מציין ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ראש שדולת מפוני גוש קטיף בכנסת, את עיקרי תובנותיו:

"במובנים רבים, את עיקרי הדו"ח הזה הציגו המפונים עוד לפני הגירוש, אבל אף אחד לא האמין להם. חמש שנים אחרי, דו"ח עב כרס שהכינה ועדת חקירה ממשלתית עדיין לא מכסה את כל הכשלים.

בניגוד לכתוב בדו"ח, לצערי הדיון בפיצוי האישי לא הסתיים כלל וכלל. למרות ההסכם עם הח"כים, שאני הייתי בין חותמיו, משרד ראש הממשלה עדיין מעדיף לגרור רגליים בחלק מהנושאים שנשארו פתוחים, כמו פיצוי לבעלי עסקים ופיצוי לחקלאים.

אני קורא לראש הממשלה לאמץ באופן מיידי את כל המלצות הועדה ולפעול במהירות כדי שכל המפונים יוכלו לחזור לחיים שפויים בהקדם. אחרי חמש שנים נוראות, נדמה שהמפונים קיבלו אוזן קשבת אצל הועדה; עכשיו רק נותר לראות אם ראש הממשלה יואיל העניק להם את הבית החם..."

בתשובה למכתב ששלח ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אל יאיר מעיין, מנכ"ל עיריית ירושלים, ובו שאל מדוע מתעכבים צוי ההריסה במזרח העיר, ענה המנכ"ל באופן שאינו משתמע לשתי פנים: 

לכבוד
ח"כ אורי אריאל 

שלום רב

כידוע לך העיריה פועלת לאכיפת החוק ברחבי העיר ,צווי הריסה מבוצעים בליווי משטרת ישראל לצורכי אבטחה .
בחודש האחרון תואמו מועדים עם המשטרה למימוש צווי הריסה, אך הם בוטלו ברגע האחרון בשל אי קבלת אישור משרד רה"מ.

בברכה
יאיר מעין

בתגובה לדברים אומר ח"כ אריאל: כבר זמן רב שאני עוקב אחרי אי ביצוע צוי ההריסה בירושלים והתרעתי על כך לא פעם שהעיכוב הוא מדיני. זו פעם ראשונה שבה מודה גורם רשמי כי מי שמעכב את ביצוע החוק הוא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.

ח"כ אריאל טוען כי משרד הביטחון מקפיא את תכנון הבניה ביו"ש גם לתקופה שאחרי תום ההקפאה

למרות שהובהר בצו הקפאת הבניה כי ההקפאה תחול רק על בנית מבנים לתקופה של עשרה חודשים, שר הביטחון אהוד ברק הנחה לעצור גם את האפשרות לתכנון בנייה בעתיד. כתוצאה, משרד הביטחון מעכב בשטח את הליכי התכנון, לא מקדם ישיבות ולמעשה מונע אפשרות של בנייה לאחר תום תקופת ההקפאה.

לדברי חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי), נציגי משרד הביטחון מודים בפורומים סגורים כי זוהי הנחיית הדרג המדיני. לדבריו: "בעוד שאצל הערבים בשטחי C המערכת עובדת במלא הקיטור כדי לאשר מספר תוכניות בניה, אצל היהודים כל זה מוקפא לחלוטין ללא אף חריגה למעט מבני חינוך".

אריאל הוסיף כי "למיטב הבנתי זו החלטה של שר הביטחון שנועדה לרצות את אנשי מפלגתו, וזאת למרות שהיא עומדת בניגוד מפורש לדברי ראש הממשלה נתניהו שאמר כי התכנון ביו"ש ימשך כרגיל."